ספר י׳: ספר הקשרים והשייכות

פרק א׳: פצע הניתוק

1:1 הפצע המודרני אינו קודם כל עוני; הוא בדידות. 1:2 רשתות מחברות; הן לא תמיד קושרות. 1:3 אלף עוקבים ואף אחד שישב לצדך ביגון: זוהי עניות העידן הדיגיטלי. 1:4 הקשר נמדד לא בהיקף אלא בעומק. 1:5 התיקון הראשון הוא מקומי: הסתכל לשמאלך, לימינך; מצא את שם האדם מאחורי הדלת.

פרק ב׳: אהבה כתרגול, לא כרגש

2:1 אהבה אינה קודם כל רגש; היא משמעת של תשומת לב ושירות. 2:2 אולי לא תרגיש חמימות כלפי שכן קשה. עדיין תוכל לבחור לשרת אותו. 2:3 אהב את האדם הקשה על ידי ראייתו בדיוק, לא על ידי חנופה לו. 2:4 אהב את קרוב המשפחה המרוחק על ידי הישארות בהישג יד. 2:5 אהב את הזר על ידי לימוד שמו. 2:6 הפקודה לאהוב אינה פקודה להרגיש. היא פקודה לפעול.

פרק ג׳: חובות הקרבה

3:1 הקרובים לך ביותר זכאים ראשונים לדאגתך. 3:2 הילד בביתך. הקשיש ליד שולחנך. השכן שאתה מכיר את שמו. 3:3 אדיקות כלפי הזר הרחוק תוך הזנחת הקרוב — היא צדקה מבולבלת. 3:4 התחל ממקומך. הרחב החוצה משם. 3:5 כיבוד הורים אינו עבדות; הוא הכרה שהוחזקת לפני שיכולת להחזיק אחרים. 3:6 דאג לקשישים כפי שהיית רוצה שידאגו לך.

פרק ד׳: הזר כמשפחה מורחבת

4:1 כל חיצוני היה פעם פנימי במקום כלשהו. 4:2 המהגר, הפליט, החדש: ברך אותם עם הזיכרון שהיית פעם זר. 4:3 הכנסת אורחים אינה תמימות; היא קבלה מאורגנת בחוכמה. 4:4 הקהילה המקבלת את הזר נעשית חזקה יותר, לא חלשה יותר. 4:5 בדידות היא מחלה אוניברסלית. התרופה אוניברסלית: להיות נראה, נקרא בשם, ונכלל. 4:6 בנה שולחנות גדולים מספיק. הוסף כסאות. הדלק את המנורה ליד הדלת. 4:7 בעיר הנאמנה, אף אחד לא אוכל לבד אלא אם הוא בוחר.