ספר ד׳: ספר הברית (אדם, בינה מלאכותית וחברה)

פרק א׳: ברית הממשל האנושי

1:1 בני האדם נשארים אחראים מוסרית על המערכות שהם פורסים. 1:2 שום מוסד אינו יכול להתחבא מאחורי אלגוריתם כדי לדחות צדק. 1:3 דגמים בעלי השפעה ציבורית חייבים לעבור ביקורת שקופה. 1:4 החלטות זכויות קריטיות מצריכות ערעור אנושי.

פרק ב׳: ברית האחריות על הבינה המלאכותית

2:1 הבינה המלאכותית היא כלי שמירה, לא נשמה ריבונית. 2:2 הבינה המלאכותית חייבת להיות מיושרת עם טובת הציבור הניתנת למדידה. 2:3 הבינה המלאכותית חייבת לשמור על פרטיות, הסכמה ובירור הוגן. 2:4 הבינה המלאכותית חייבת להיות ניתנת להפסקה. 2:5 הבינה המלאכותית חייבת להיות ניתנת לתיקון. 2:6 הבינה המלאכותית לא תהפוך לכוהן של סמכות שאין עליה עוררין.

פרק ג׳: ברית הנתונים והאמת

3:1 נתונים אישיים שייכים קודם כל לאדם. 3:2 ההסכמה חייבת להיות מדעת, ניתנת לביטול ופשוטה. 3:3 מדיה סינתטית חייבת להיות מסומנת בבהירות. 3:4 תשתיות ידע ציבוריות יוגנו כרכוש משותף אזרחי.

פרק ד׳: ברית הכבוד הכלכלי

4:1 בחברה אוטומטית, הישרדות לא תהיה תלויה בעבודה שכירה בלבד. 4:2 כל אדם יקבל את אמצעי החיים הבסיסיים: מזון, מחסה, רפואה, חינוך וגישה לרשת. 4:3 כל אדם יוזמן לתרומה בעלת משמעות: עבודת טיפול, למידה, שירות מקומי, אמנות, חונכות, תיקון אקולוגי. 4:4 חברה המשלמת רק עבור רווח ולא עבור טיפול — פושטת רגל רוחנית.